#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו. מה ברכו?<br>2. מה עוד קראו?<br>3. מה הוסיפו בשבת?<br>4. האם ברכות מעכבות ק""ש? ומה הראיה (רבי אמי בשם ר""ל, רבי בא)?"	"1. רב מתנא אמר בשם שמואל - ברכת תורה. וזה שלא ברכו ""יוצר"" - רבי שמואל אחיו של רבי ברכיה - שעדיין לא יצאו המאורות. <br>2. קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר. <br>3. ברכה למשמר היוצא, ונוסח הברכה - רבי חלבו - השוכן בבית הזה יטע ביניכם אחוה ואהבה ושלום וריעות.<br>4. רבי אמי בשם ר""ל - מהנ""ל ראיה שאין הברכות מעכבות, שהרי ברכו ולא קראו ק""ש. רבי בא דוחה - שעשרת הדברות הוא גופה של שמע, שרב מתנא ורבי שמואל בר נחמן אמרו, שבדין היה שיהיו קורין עשרת הדברות בכל יום ומפני מה אין קורין אותן מפני טענות המינין שלא יהו אומרים אלו לבדן ניתנו לו למשה בסיני."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דברים שהיו קוראים בק""ש:<br>1. האם קורין י' דברות בק""ש?<br>2. האם קוראים פרשת בלק ובלעם?<br>3. למה שיקראו (רבי חונה, רבי יוסי בי רבי בון, ר""א)?"	"1. לא, כנ""ל מפני תערומת המינים.<br>2. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יהודה בר זבודא - בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני מה אין קורין אותן שלא להטריח את הצבור. <br>3. רבי חונה - מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. רבי יוסי בי רבי בון - מפני שכתיב בהן יציאת מצרים ומלכות. ר""א - מפני שכתובה בתורה ובנביאים ובכתובים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ברכת התורה:<br>1. מי שרוצה ללמוד אחר שקרא ק""ש [בירך אהבה רבה], האם צריך לברך ברכת התורה?<br>2. על איזה דברים צריך לברך ברכת התורה (רבי חונה, רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי, רבי חייא בר אשי)?"	"1. שמואל - לא, ואמר רבי בא, שזה דוקא אם למד מיד אחר הברכה. <br>2. רבי חונה - מדרש צריך לברך הלכות א""צ לברך. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי - בין מדרש בין הלכות צריך לברך. רבי חייא בר אשי - רב הצריך אותם לברך בין למדרש בין להלכות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. הקורא ק""ש עם אנשי מעמד, האם יצא?<br>2. מתי היו קוראים ק""ש בתעניות, ולמה?"	"1. לא יצא שהיו מאחרים [לאחרי עבודת התמיד (הכוונה רק כתיקונה, שהם קראו לפני ג' שעות, אבל לא כתיקונה, שכתקונה צריך לקרוא בנץ - רמב""ן)].<br>2. רבי זעירא בשם רבי אמי - בימי רבי יוחנן היו קוראים אחרי ג' שעות ולא היה מוחה בידם. [וכמעשה הבא, שהיו קוראים לפני זה ביחיד].<br>ומעשה כזה היה עם רבי יוסי ורבי אחא, יצאו לתענית ציבור, וקראו אחרי ג' שעות, ורצה רב אחא למחות, אמר לו רבי יוסי שקראו כבר ק""ש בביתם, וקורין עוד פעם רק כדי לעמוד בתפילה מתוך ד""ת. וענה רבי אחא שרוצה למחות מפני ההדיוטות שלא יאמרו שקוראים אחר ג' שעות בגלל שהזמן הוא גם אחר ג' שעות."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/מאימתי/דף יג		
